אפיגרף:
”עַד־אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ׃“
(חבקוק א:2)
הקדמת המחבר
בישראל, התקופה שבין ראש השנה ליום הכיפורים מוקדשת מסורתית לנשמה. במהלך הזמן הזה, אנשים מניחים בצד את ענייני היום יום וחושבים על משמעות החיים, על אלוהים ועל תשובה. ביום הכיפורים מכריזים על צום, הרחובות משתתקים, כמעט ואין תנועה. השנה, ביקשו ממני לכתוב מאמר לאירוע הזה. נדרש ממני לשתף את סיפור האמונה האישי שלי: מדוע קשה להאמין, אך מדוע אני ממשיך להאמין בכל זאת. בנוסף, ניתן לי קטע מהכתובים להדרכה, אותו אצטט בהמשך.
תהליך הכתיבה הכניס אותי באופן טבעי למצב של הרהור והתבוננות פנימית, בהתאם למסורת של התקופה הזאת. מצד אחד, זהו מצב מוכר לי, שכן אני נוטה להרהר לעומק. מצד שני, נושא המאמר היה רלוונטי מאוד עבורי. כתוצאה מכך, תהליך הכתיבה הפך להיות גם אתגר וגם ברכה. אתגר, משום שזהו המאמר הראשון שלי, והנושא עמוק ומורכב. הוא נוגע בלב ליבה של הווייתי – בבסיס השקפת עולמי, המשפיעה ישירות על כל תחומי חיי. ברכה, משום שעבודה על הטקסט – הרהור חוזר על פרקים מחיי, ניתוח, ושכתוב של קטעים מסוימים – עזרו לי לארגן את מחשבותיי, להיזכר, להבין, ולנסח בצורה ברורה יותר את התשובה לשאלה החשובה כל כך עבורי.
ובכן, אני סומך על התוצאה הסופית בידיכם!
נקודת התמיכה הבלתי נראית
או מדוע קשה להאמין
וכיצד האמונה עוזרת בזמן ניסיונות
הסיפור שלי והשאלות
“אתה לא שומע!..” המילים מהספר העתיק, שמובאות באפיגרף, מהדהדות בעוצמה רבה בנשמתי. במיוחד היום, בישראל. התקפות מבחוץ, סכסוכים פנימיים, פיגועים, בעיות כלכליות – כל אלה עולים כמו נשימה עמוקה לשמים, עם תוכחה כנה אך בלתי נמנעת: “איפה אתה?!” או בפשטות, “עד מתי?!”
במחשבה על השאלה הזו, אתחיל מהתחלה ואספר את הסיפור שלי, כפי שהתבקשתי…
כשנישאנו – זה היה לפני יותר מ-20 שנה, עדיין בארץ מוצאנו – לא היה לנו בית משלנו. עברנו מדירה שכורה אחת לאחרת. אבל כמה חודשים לפני שנולד בננו הראשון, אבי נפטר… חלק מהכסף ממכירת הדירה שלו שימש לקניית בית עבורנו. כן, כמובן ששמחתי על ההזדמנות. אבל האם לא יכלו הדברים לקרות אחרת?! איפה היה אלוהים בכל זה? מה הייתה הסיבה והמשמעות מאחורי זה?
בננו הבכור היה חולה לעיתים קרובות. כשמלאו לו 9 שנים, לאחר בדיקות רפואיות מקיפות, אובחן אצלו ואצל אחיו הצעיר מחלה גנטית חמורה. קראנו באינטרנט שתוחלת החיים של אנשים עם מחלה כזו היא כ-24 שנים… קשה לתאר במילים את עומק הרגשות שחווינו אז! מאוחר יותר נודע לנו בהקלה שפיתחו טיפול תומך, אשר אמנם מסבך מעט את החיים, אך מאריך אותם. זה היה ללא ספק חדשות טובות. אבל אותה שאלה נותרה באוויר: לא היה אפשר שהדברים יקרו אחרת?! איפה היה אלוהים האוהב?! למה זה קרה ככה?!
אחר כך סבי חלה ונפטר. הירושה שהשאיר לנו אפשרה לנו לקנות רהיטים ואפילו רכב. שמחתי על הרכישות האלה. אבל השאלה המטופשת, אך הכנה לחלוטין, לא נעלמה! האם אי אפשר היה לסדר זאת בצורה אנושית יותר?! האם זו באמת רצונו של אלוהים?!
בשל קשיים כלכליים, נאלצתי לעזוב את המקצוע האהוב שלי ולהתחיל לעבוד בתחומים אחרים כדי להתפרנס. לבסוף, המשכורת שלי עלתה מעל הממוצע בעיר, הכרתי אנשים נפלאים ולמדתי הרבה דברים חדשים ומעניינים. אך בכל זאת, רציתי לחזור לעיסוק האהוב שלי. כמובן, אותה שאלה המשיכה להטריד אותי: לא היה אפשר שהכול יקרה אחרת?! למה אלוהים סידר את הדברים ככה?!
אותה שאלה רדפה אותי גם כשיכולת התנועה של אשתי נפגעה בשל כאבים עזים. בפשטות, היא נאלצה לשכב במיטה. מאמצים עצומים נדרשו ועדיין נדרשים לשיקומה. כתוצאה מכך איבדנו הרבה פריבילגיות: נסיעות הפכו לקשות יותר, והופיעו מגבלות נוספות בפעילויות אחרות. נהיינו קשורים למערכת הרפואית. וכן, הכרנו רופאים רבים ולמדנו שיטות טיפול שונות. תודה לאל על כך ועל האנשים שתומכים בנו ברגעים בהם כוחנו מתמעט! אבל בכל זאת, לא היה אפשר שהכול יקרה אחרת?! האם אלוהים רואה כמה קשה לנו?!
בשלב מסוים, במקום שבו גרנו, נתקלנו בקשיים בהשגת התרופות הדרושות לילדינו. המעבר למדינה אחרת, שהיה קשור לכך, היה מצד אחד כמו נס – הזדמנות מופלאה שנפתחה בפנינו. אך מצד שני, זה הפך לעול בלתי צפוי: היינו צריכים לעזוב משפחה, חברים, קולגות, את ביתנו, את עבודתנו, ואת אורח החיים המוכר שבנינו לאורך השנים. וכן, כעת אנחנו מקבלים את התרופות ללא בעיות. כן, רכשנו חברים חדשים והזדמנויות חדשות במקום החדש. אפילו ניתנה לי הזדמנות לחזור למקצוע שאהבתי! אבל בכל זאת, האם אי אפשר היה לסדר את הדברים אחרת?! למה הכול כל כך מסובך?!
הסיפור והשאלות של חבקוק
כשפניתי לכתובים, כפי שנדרש ממני, לספר הנביא חבקוק, גיליתי במפתיע סיפור דומה לשלי: עם חוויות דומות של ייאוש, כאב, בלבול וחרדה – ואפילו שאלות דומות! מה שהיה משמעותי וחשוב אף יותר עבורי היה שבסיפורו של הנביא, ניתן לראות כיצד באמצעות אמונה, המצב מתגלה לו מזווית שונה לחלוטין: הוא מקבל תשובות מקיפות לשאלותיו!
ספר חבקוק מדבר על זמנים קשים. בפרק הראשון של הנבואה מתואר מצבה הקשה של ישראל באותם ימים. הנה מה שראה חבקוק: רשע, צרות, שוד, אלימות, מריבות, מחלוקות; החוק אינו תקף, הרשעים גוברים על הצדיקים, ואין צדק. כשחבקוק זעק לאלוהים על כך, התשובה הייתה פשוט מפחידה: המשפט קרב, אויב אכזרי וחסר פחד מתקרב, דורך על הכול בדרכו, שובר עיר אחר עיר, אומה אחר אומה!
איך ייתכן?! לא היה אפשר שהדברים יקרו אחרת?! למה זה חייב להיות כך?!
אבל במצב הנואש הזה, זעקת אמונה פורצת משפתיו של הנביא: ”עַל־מִשְׁמַרְתִּ֣י אֶעֱמֹ֔דָה וְאֶֽתְיַצְּבָ֖ה עַל־מָצ֑וֹר וַאֲצַפֶּ֗ה לִרְאוֹת֙ מַה־יְדַבֶּר־בִּ֔י וּמָ֥ה אָשִׁ֖יב עַל־תּוֹכַחְתִּֽי׃“ (חבקוק ב:1)
זוהי בדיוק האמונה בנשמתו של חבקוק שמפנה את לבו אל אלוהים, ולא נגדו. בעמדה הזו, הנביא ממתין בשקט לתשובה: ”הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ